לפי הדיווחים, הטיפול בשוק חשמלי, הידוע גם בשם טיפול אלקטרוקונבולסיבי (ECT) והניתוחים הפסיכיאטריים זוכים לקאמבאק. עם זאת, מאז תחילת הטיפולים הם הפכו סלע מחלוקת בין הפסיכיאטרים של ה-ECT המאמינים בהם לבין המוני הקורבנות שחייהם נהרסו לחלוטין בגללם.

אז מי אומר את האמת? כל מי שראה וחש בחילה מהקלטה של ECT או תהליך של ניתוחי מוח פסיכיאטריים יודע את התשובה היטב. תהליכים אלה נושאים את כל הסממנים של שיטות עינוי פיזי שהיו יכולות להיות שייכות ל-KGB (המשטרה החשאית של ברית המועצות לשעבר), יותר מאשר לשיטות של "מטפל רפואי". מעטים האנשים שזכו לראות הקלטות כאלה – במיוחד אלו שחוקקו את ביצועם בכפייה- ועוד פחות אנשים ראו טיפולים אלה במו עיניהם.

פסיכיאטרים מסווים בעורמה תהליכים אלו בלגיטימיות רפואית: מראה בית החולים, אסיסטנטים בחלוקים לבנים, חומרי הרדמה, תרופות המשתקות שרירים וציוד בעל מראה מתוחכם. האפקטים של הטיפולים הם נוראיים, למטופלים או למשפחות לא ניתנים כל הסברים לגבי ההשלכות המלאות של הטיפול. גרוע מכך, כאשר צצות התנגדויות, הן נדחות.

העובדה שהטיפולים הללו רווחיים מאוד עבור הפסיכיאטרים ובית החולים אינה מוזכרת בשיחות שכנוע עם "הסרבנים". מן המטופלים והמשפחות מוסתר המידע כי תוצאת התהליכים הם "טיפול" ממושך ויקר לאחריהם - מה שמבטיח עסקים, הכנסה ורווחים עתידיים לפסיכיאטר.

וכפי שסינתיה ג'יימס (שם בדוי) העידה: "אם כל שאר שיטות השכנוע נכשלות, הפסיכיאטרים מוכנים להשתמש בשיטות של כפייה על המטופל והפחדות על מנת 'לסחוט' הסכמה לטיפול".

מריה, עקרת בית ספרדית בגיל העמידה, התייעצה עם פסיכיאטר לאחר שהרגישה דיכאון ממושך וקיבלה מרשם לסמים פסיכיאטריים. לאחר שסבלה מתנועות גוף בלתי נשלטות – תוצאה ישירה של הנזק שנגרם למערכת העצבים על ידי הסם – הפסיכיאטר המליץ בפניה על ECT. היא סירבה, אך כאשר אושפזה מחדש בבית חולים למטרת סילוק רעלי סמים, המליצו בפניה על ECT בשנית. אף שהתנגדה, הפסיכיאטר אמר לה שפחדיה אינם אלא אמונות תפלות ואם לא תקבל את הטיפול הזה תמות. היא קיבלה חמישה טיפולים של שוק חשמלי.

בעלה מדבר על מה שקרה: "כתוצאה מטיפול ה-ECT...זכרונה של אישתי נפגם במידה רבה... למרות שדיברה אנגלית כשפה שנייה במשך ארבעים ושתיים שנה, היא איבדה את יכולת השימוש בה כליל… כל החוויה היתה תרמית, שקר, מכת אגרוף של בריון… הדיכאון שלה לא טופל, והזיכרון שלה לקוי למדי… שנינו זועמים על מה שקרה. אני מרגיש כאילו היא נאנסה ממש מול עיניי".

עם רווח של מליוני דולרים, פשוטו כמשמעו, מ-ECT וכירורגיה פסיכיאטרית, קיים היום מידע מוטעה רב ביותר בנוגע ל-ECT וניתוחי מוח פסיכיאטריים, מרביתו מופץ על ידי פסיכיאטרים. ישנם גם הרבה מדענים שיש להם ביקורת שלילית על התהליך.

ד"ר ג'ון פריידברג, נוירולוג שחקר את השפעות ה-ECT במשך יותר משלושים שנה הצהיר: "קשה מאוד להביע במלים מה הטיפול בשוק חשמלי גורם בדיוק לאנשים.הוא הורס את שאיפותיהם ו…את כוח החיות שלהם. זה גורם לאנשים להיות אפתיים ופסיביים.נוסף על כך, האמנזיה, האפתיה וחוסר האנרגיה - הינן, לדעתי, הסיבות לכך שפסיכיאטרים עדיין מצליחים לא להיתפס, למרות שהם נותנים אותו.

מרי לו צימרמן מבינה את נושא איבוד כוח החיות והשאיפות שלה וזאת לאחר שקיבלה טיפול פסיכאטרי. ביוני 2002, חבר מושבעים הורה למרפאת קליבלנד באוהיו לשלם 7.5 מיליון דולר (6 מיליון אירו) לבת ה-62 עקב ניתוח מוח פסיכיאטרי. גברת צימרמן חיפשה טיפול לשטיפת ידיים כפייתית לאחר שקראה דו"ח נלהב על הנוהל באתר המרפאה. המציאות הייתה סיוט. היא עברה ניתוח שבו קדחו ארבעה חורים בתוך ראשה, וחלקים ממוחה הוסרו, כל אחד בערך בגודל של גולה. כתוצאה מכך היא איבדה את היכולת ללכת, לשבת, לאכול או להשתמש בשירותים בכוחות עצמה. עורך הדין שלה, רוברט לינטון, ציין: "היא איבדה הכל - למעט המודעות לכך שכעת היא שונה.היא חסרת ישע לחלוטין וזקוקה לסעד מלא".

כיום תעשיית הפסיכיאטריה בארה"ב לבדה מרוויחה בסביבות חמישה מיליארד דולר בשנה (4 מיליארד אירו) משוקים חשמליים ECT. בארה"ב, בני 65 מקבלים ב-360% יותר שוקים חשמליים מאשר בני 64, מכיוון שמדיקר (ביטוח בריאות בארה"ב) נכנס לתוקפו רק בגיל 65, מה שמצביע על כך שמטרת השוק החשמלי אינו נעשה מתוך חמלה רפואית אלא מתוך רווח ותאוות בצע. למרות שניתוחי מוח פסיכיאטריים נפוצים פחות היום, כשלוש מאות ניתוחים כאלה מבוצעים בארה"ב מדי שנה, כולל כריתת אונה קדמית (פרונטלית), הידועה לשמצה.

על אף ההסוואה המדעית המתוחכמת, הברוטליות של השוקים החשמליים וניתוחי המוח מוכיחים את העובדה שהפסיכיאטריה לא התקדמה מעבר לאכזריות והברבריות של טיפוליה המוקדמים. דוח זה נכתב במטרה להבטיח שכפי שהלקאה אינה חוקית כיום, כך ייאסרו או אף יוגשו כתבי אישום בגין “טיפולים" אלו בשל אלמנט התקיפה הפלילי שבהם.

שלך,

ג'אן איסטגייט, נשיאה ועדת האזרחים הבינלאומית לזכויות האדם