צפה בכל פרסומת של תרופות פסיכיאטריות בטלוויזיה ונסה לעקוב אחרי הרשימה המהירה של תופעות לוואי מדאיגות. זה בלתי אפשרי. עם זאת, פסיכיאטרים ממשיכים להסתמך על טענות שקריות ומטעות כדי לקדם את התרופות האלה.

דוגמה אחת היא "תיאוריית חוסר האיזון הכימי" שבעבר זכתה לשבחים, יצירת מופת של פסיאודו‑מדע פסיכיאטרי מ-1965 שטענה שאנשים עם הפרעות נפשיות סבלו מ‑"חוסר איזון של כימיקלים" במוח שתרופות פסיכיאטריות יוכלו לתקן.

כמעט שישה עשורים מאוחר יותר, ה‑"תיאוריה" הזאת נחשפה כהמצאה שקודמה על‑ידי פסיכיאטרים וחברות תרופות. במקום להכחיש את ההונאה, פסיכיאטרים הודו שהם ידעו לאורך כל הדרך שהתיאוריה כוזבת. במשך שנים הם השתמשו בהעמדת הפנים הזאת כדי לשים ולשמור מטופלים על תרופות פסיכיאטריות מסוכנות.

האמת היא שאף אחד לא באמת יודע איך תרופות פסיכיאטריות פועלות על הגוף. הדפים המצורפים לחפיסות של תרופות פסיכיאטריות מציינים באופן קבוע ש-"מנגנון הפעולה" שלהן אינו ידוע. כדי להחמיר את המצב, מחקרים גדולים שפורסמו ושלא פורסמו על תרופות פסיכיאטריות מצאו שהתרופות האלה אפילו לא עובדות. אבל זה לא מונע מפסיכיאטרים לרשום מרשמים עבורן ביותר מארבעה מתוך חמישה ביקורים במרפאות.