הסתכל על הדף המצורף לכל חפיסה של כל תרופה פסיכיאטרית, ואתה תראה רשימה ארוכה של תופעות לוואי מבעיתות. ברבים מהדפים המצורפים האלה, רשומות במקום בולט תוקפנות ועוינות. איש אינו יכול לדעת מי יחווה או לא יחווה מחשבות ופעולות אובדניות ואלימות שנגרמות לעיתים קרובות מאוד על‑ידי תרופות פסיכיאטריות.

תופעה שלילית נפוצה אחת היא דפרסונליזציה. הרגשה זו של דיסוציאציה והתנתקות יכולה לפתוח פתח למעשים פתאומיים ואלימים ביותר. רוצח אחד שלקח את התרופות האלה תיאר את תהליך החשיבה הרצחני שלו בתור, "זה לא היה 'רצון' … זה היה 'צורך'. הייתי חייב לעשות את זה".

זה כבר לא רק פושעים או פסיכוטים שהורגים אחרים באקראי. רציחות מבוצעות עכשיו על‑ידי בעלים, אימהות, חברים וזרים גמורים תחת ההשפעה של תרופות פסיכיאטריות – לעיתים קרובות מאוד אנשים שאף פעם לא היית חושב שמסוגלים לכך.

ליותר מ-280 מיליון איש ברחבי העולם ניתנים מרשמים לתרופות פסיכיאטריות – למרות 100 אזהרות רגולטוריות בינלאומיות שמציינות התנהגות אלימה ואובדנית כתופעות לוואי אפשריות.

אבל זה לא עוצר פסיכיאטרים מלהושיט יד שוב ושוב לפנקסי המרשמים שלהם.